#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר בתפילת מנחה?	"איתא בברכות (ו' ע""ב) שיזהר בתפילת מנחה מפני שלא נענה אליהו הנביא אלא בתפילת מנחה, וביאר הטור שלתפילת שחרית זמנה ידוע מיד בבקר, וכן בתפילת ערבית שזמנה ידוע כשבא לביתו בסוף היום, משא""כ בתפילת מנחה שהיא באמצע היום בעוד שהוא טרוד במלאכתו צריך לשום אותה אל לבו ולפנות מכל עסקיו ולהתפלל, ואם עושה כן שכרו הרבה מאד"	סימן רלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתפלל מנחה?	"הב""י הביא מהגהות מיימוניות דעדיף להתפלל אחר פלג המנחה אע""ג דלייטי עלה במערבא מאן דמתפלל עם דמדומי חמה היינו כשהוא מאחר טפי אבל קודם ביאת שמש מעט שפיר דמי, והמג""א (ריש סימן) כתב דהעיקר הוא מזמן מנחה קטנה, ולפי הרמב""ם עדיף להתפלל קודם פלג המנחה, וכן פסק הערוה""ש (סי' רל""ג סעי' ח')."	סימן רלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמאי קרו ליה מנחה?	"1) תרצו תוס' בפסחים (ק""ז ע""א) מפני שאז היה שעת רצון ובשעת הקרבת המנחה נענה אליהו הנביא (מג""א ריש סימן), וביאר הערוה""ש (סעי' א') הוא עת רצון מפני שהוא סוף העבודות היום וחביבה ורצויה כמו תפילת נעילה ביוה""כ<br>2) תי' האבודרהם מפני שבשעה עשירית חטא אדם הראשון (מסורת הש""ס לר' ישעיה פיק בפסחים שם) [ולשון מנחה הוא לשון מנוחה]<br>3) הערוה""ש (סעי' א') תי' ע""פ הרמב""ם דתפילה דאורייתא פעם אחת ביום, וא""כ שחרית הוי פריעת חוב, ומנחה היא מתנה"	סימן רלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם השעה דחוקה?	"המחבר כתב שבתחילה יתפללו בלחש ואח""כ יאמר הש""ץ היכא קדושה, והרמ""א כתב שבתחילה יתפללו הציבור עם הש""ץ והוא יתפלל בקול רם עד הקל הקדוש [ולכתחילה יהיה אחד לענות אמן (מ""ב ס""ק ד')], ועי' מש""כ לעיל סי' קכ""ד שיש ג' דרגות בשעת הדחק, ונוהגין כדרגה ראשונה שם דהש""ץ מתפלל בתחילה בקול רם עד הקל הקדוש ואח""כ הציבור מתחילין בלחש (ערוה""ש סעי' ו'), אבל האריז""ל היה מקפיד לעולם להתפלל בלחש וחזרת הש""ץ גמורה אפי' לאחר שקיעה (באה''ט ס''ק א', ערוה""ש שם), ומ""מ היכא שלא יהיו עשרה שעונין אמן עדיף להתפלל היכא קדושה (ערוה""ש סעי' ז') [והמ""ב לעיל (סי' קכ""ד) כתב דעדיף להתפלל בתנאי נדבה]"	סימן רלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו בתענית ציבור?	"המג""א (ס""ק ב') כתב דלא יעשו כן לכתחילה מפני שהש""ץ אומר ענינו בברכה בפנ""ע והציבור אומרים אותה בשומע תפילה, אכן כתב הביה""ל (ד""ה הש""ץ) דבזמנינו שנוהגין שהש""ץ אינו אומר כל השמ""ע בקול רם אלא עד הקל הקדוש אין חילוק ביום התענית שהש""ץ יאמר ענינו בשומע תפילה."	סימן רלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות מתי מותר להתחיל סעודה סמוך למנחה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-28b5d5a7ed7b6f71b89e5ace5311d293ae781aee.jpg"">"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להפסיק אם התחיל 1) סמוך למנחה גדולה 2) סמוך למנחה קטנה?	"1) א""צ להפסיק אפי' אם התחיל באיסור כל זמן שיש לו שהות להתפלל [אבל אם ימשיך הסעודה עד סמוך לערב צריך להפסיק מיד שמא ישכח ויעבור הזמן לגמרי (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ט""ז), ומבואר בביה""ל (ד""ה ואפילו) דהיינו כשהתחיל באיסור אבל אם התחיל בהיתר לפי הדה""ח סגי לפסוק סמוך לשקיעה ולפי הרמ""א צריך לפסוק ממנחה קטנה [ומיירי כשאינו יכול לסמוך על קריאת השמש (מ""ב ס""ק ל""ג)]] 2) לר""ת ולרי""ף צריך להפסיק אם התחיל באיסור [ואע""פ שאמרינן בסוכה (ל""ח ע""א) דדוקא למצות דאורייתא צריך להפסיק ולא לדרבנן שאני הכא דעיקר זמן מנחה הוא ממנחה קטנה שהוא זמן הקרבת התמיד ולא היו רגילין לאחרו (פנ""י שבת ט', רע""א, מ""ב ס""ק י""ג)], ולפי הרז""ה אפי' אם התחיל באיסור א""צ להפסיק [ופשוט דכל זה דוקא כשיש לו שהות להתפלל]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סמוך למנחה?	"חצי שעה סמוך למנחה (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז') [ומבואר דהוא שעה זמניות דסמוך למנחה גדולה לעולם הוא בחצות]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החמשה דברים שאסור לעשות סמוך למנחה?	"1) להסתפר [כמו בן אלעשה א""נ אפי' סתם שמא ישבר הזוג]<br>2) מרחץ [כולה מילתא דמרחץ א""נ אפי' להזיעה לבד שמא יתעלף]<br>3) בורסקי [גדולה א""נ אפי' לעיוני בעלמא שמא יראה דבר ויצטער (רש""י) א""נ יתקנו ויעבור הזמן (רמב""ם, שעה""צ ס""ק ה')]<br>4) דין [תחילת דין א""נ אפי' גמר דין דילמא חזי טעמא וסתר דינא, וכגון שישבו עכשיו רק לגמר דין (שעה""צ ס""ק ז')]<br>5) אכילה [סעודה גדולה א""נ אפי' סעודה קטנה שמא ימשך]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם להחמיר בסעודה קטנה וכדומה?	"{מבואר בגמ' דלפי המ""ד דאסור מזמן מנחה גדולה הוא משום חשש שמא ימשך וכדומה, אבל לפי המ""ד דאסור רק מזמן מנחה קטנה היינו משום שדרכן לימשך לג' שעות וכדומה, וממילא לדידן דקיי""ל כהרמ""א יש מקום לומר שנשתנה בזמן הזה דלא נמשכו דברים אלו, אבל כפשוטו אמרינן לא פלוג דכך תקנו חז""ל [והקצות השלחן (מובא במ""ב דרשו) מקיל בתספורת בזה""ז דאין בו שהייה כ""כ, אבל לפי""ז יש להקל ג""כ ברחיצה, וכן באכילה שבדרך כלל אינו נמשך לג' שעות, אלא מסתבר יותר לומר דכך תקנו חז""ל] (עם ר""י באק)}"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו ב' וג' זוגות מוכנים לפניו?	"המג""א (ס""ק ג') מצדד להקל, והא""ר (מובא בשה""צ ס""ק ג') מפקפק בו משום לא פלוג (פמ""ג א""א ס""ק ג') [ולמעשה המ""ב (ס""ק ו') סותם להקל כהמג""א {ואין זה נוגע אלא למנחה גדולה בדעת המחבר, וכמ""ש למעלה}]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה שערות יש איסור?	"בין על שערות הראש בין על שערות הזקן (הליכות שלמה הל' תפילה פ""ב סעי' ז', מ""ב דרשו)"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח תינוק בחיקו סמוך למנחה?	"הספר חסידים (סי' י""ח) כתב שלא ליקח תינוק בחיקו בערב סמוך לזמן התפילה, וביאר הא""ר דהיינו חצי שעה סמוך למנחה (מ""ב עו""ה) [והמג""א (ס""ק ג') העתיקו סמוך לערב, והמ""ב (ס""ק ו') העתיקו כשיגיע זמן המנחה]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרחץ שבזמנינו?	"הא""א מבוטשאטש מקיל דאינו חם כ""כ וליכא חשש עילוף [וכ""כ הערוה""ש (סי' ר""ס סעי' ה')], ואין להחמיר אלא ב-sauna, ועוד מקיל אם רק רוחץ פניו ידיו ורגליו {אבל נראה דזהו דוקא לגבי שיטת המחבר דמחמיר במרחץ לבד מזמן מנחה גדולה, אבל לדידן דאוסרים מרחץ לבד מזמן מנחה קטנה משום שהייה זמן נראה דאין להקל בזמנינו, וכמ""ש למעלה [וצ""ע דבערוה""ש הנ""ל אינו משמע דקאי דוקא בשיטת המחבר]}"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מלאכות?	"המג""א (ס""ק ו') כתב לאסור כל מלאכה או חשבון כיוצא בו, וכ""כ החיי""א (כלל ל""ג סעי' ב') שלא יצא ליריד סמוך למנחה (מ""ב ס""ק ט') [ומבואר בחיי""א דדינו כסעודה גדולה ואסור אפי' לר""ת], אבל כתב הביה""ל (ד""ה לבורסקי) דמשמע ממאירי דזהו דוקא מלאכה דקשה להפסיק באמצע אבל תפירה וכתיבה שאדם רגיל להסתלק מהן לחצי שיעור מותר להתחיל, אבל מסיים דאינו משמע כן ממהר""י וויי""ל [דרוצה להחמיר אפי' בלימוד התורה], ומסיק דבמקום צורך יש לסמוך להקל."	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלימוד התורה סמוך למנחה?	"כתב השעה""צ (ס""ק ח') דאין להתחיל ללמוד אחר שהגיע מנחה קטנה [אבל סמוך למנחה קטנה מותר, וה""ה שמותר להמשיך אם התחיל בהיתר, ומשמע דאפי' להמחבר א""צ להקפיד מזמן מנחה גדולה, ואפשר משום ביטול תורה לא רצו להחמיר (ר""י באק) {א""נ משום דלא חיישינן שילמוד שש שעות רציפות}]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שינה?	"הערוה""ש (סעי' י""ז) מסתפק בדבר, ומצדד להקל דאינו דומה לערבית דהתם הוא זמן שינה ממש, והעולם נוהגין להקל, אבל מסיים דאחר מנחה קטנה נכון להתפלל תחילה. והטהרת השלחן (סי' רל""א, מובא בילקוט מפרשים) כתב דאסור לישון סמוך למנחה."	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כהתחלה?	בתספורת משיניח הסודר על ברכיו, במרחץ משיפשוט לבושו עליון, בבורסקי משיקשור בגד בין כתפיו, בדין אם היו עסוקים כבר משיתחילו בעלי דינים לטעון ואם לא היו עסוקים משיתעטפו בטלית [משום השכינה] ולדידן משיישבו לדון, בסעודה משיטול ידיו או משיתיר חגורו	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחמיר להפסיק אפי' במקום שא""צ להפסיק?"	"המג""א (ס""ק ט') הביא מירושלמי (ברכות ספ""ג, שבת פ""א ה""ב) דנקרא הדיוט [ולא דמי לשאר חומרות כיון דתנן בהדיא אין מפסיקין אין לו להחמיר (ערוה""ש סעי' כ""א)], אבל הגר""א (שנות אליהו ברכות פ""א מ""ג) ס""ל שיכול להפסיק והגמ' דיחוי בעלמא הוא דס""ל דכל זמן שבסוף מקיים המצוה מקרי מצוה מן המובחר ודוקא בירידת גשמים דאינו מקיים מצות סוכה כלל נקרא הדיוט [והביה""ל לקמן (סי' תרל""ט סעי' ז') כתב עוד טעם להחמיר דוקא בסוכה מפני שהוא מצטער ויש בה חילול יו""ט], וכתב הביה""ל (ד""ה ואם) דלכו""ע יכול להחמיר שלא לסמוך על קריאת השמש, ועוד חידש הערוה""ש (סעי' כ""א) דלכו""ע יכול להחמיר אם התחיל באיסור."	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להפסיק מחמת תפילה בציבור?	"חידש הביה""ל (ד""ה ואם) דלא אטרחוהו רבנן להפסיק אלא שלא לבטל תפילה לגמרי אבל א""צ להפסיק משום תפילה בציבור {ונראה פשוט דלזה לכו""ע מותר להחמיר ולהפסיק}"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סעודה גדולה?	"חתונה, ברית, פדיון הבן (רמ""א, מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בסעודת שבת ויו""ט?"	"החיי""א כתב דסעודת יו""ט הוי סעודה גדולה אבל מבואר בב""י דאינו סעודה גדולה, וכ""ש שסעודת שבת אינו סעודה גדולה (מ""ב ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק כ""א) [והב""י מסתפק בבעל הבית שבני ביתו מרובים, ומסתימת כל הפוסקים משמע דלא חיישינן לזה (מ""ב דרשו)]"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני קריאת שמש לגבי סעודה?	"מהני קריאת שמש רק אם דרכו להתפלל בציבור (מ""ב ס""ק כ""ח) {וצ""ע דבמ""ב לקמן (סי' רל""ה ס""ק י""ז) משמע דקריאת שמש מהני אפי' כשהוא מתפלל ביחידות, ואפשר דקריאת חבירו עדיף מקריאת שמש, אכן תי' ר""י באק כפשוטו דהקריאת שמש קורא אותו לבא לביהכ""נ ואם אין דעתו לבא לביהכ""נ אינו כלום אבל לעולם מצי למימר דחבירו אינו עדיף משמש, אמנם מצד שני ש""מ דתפילה בציבור לחודיה לא סגי אלא צריך גם הקריאת שמש, וא""כ הא דכתב השעה""צ לקמן (סי' רל""ה ס""ק י""ט) דמהני תפילה בציבור על כרחך מיירי במנין קבוע וכמ""ש רשז""א}, וגם דוקא אם מפסיק מיד (מ""ב ס""ק כ""ט), וכתב הרמ""א דנוהגין לסמוך על קריאת שמש בסעודה קטנה אפי' סמוך למנחה קטנה [וה""ה אחר זמן מנחה (מ""ב ס""ק ל""ג, ערוה""ש סעי' י""ד)], אבל לא ניחא ליה לסמוך על השמש בסעודה גדולה משום חשש שכרות (מג""א ס""ק ט""ו) [והרמ""א מחמיר אפי' ממנחה גדולה, אבל המ""ב (ס""ק כ""ט) כתב דלכל הפחות אין להקל ממנחה קטנה (מ""ב עו""ה)] {ונראה דבזה""ז אין חשש שכרות כ""כ ויכול לסמוך על קריאת שמש}"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על קריאת שמש 1) לגבי מרחץ [שבזמניהם] 2) לגבי שאר דברים?	"1) מעיקר הדין מותר אם יכריז לצאת מבע""י איזה זמן קודם שקיעה, אבל אנשי מעשי נוהגין להתפלל מנחה תחילה ולא רוצים לסמוך על השמש דאינו ברור כ""כ דמהני [דרע""א הביא מבאר שבע (שו""ת באר מים חיים סי' י""ב) דמבואר בירושלמי (ביצה) דאפי' בזמנם נהגו שהשמש היה דופק על הפתחים ואפ""ה אמרינן דאסור לעשות דברים אלו סמוך למנחה {ואולי מעורר שעון על ידו עדיף משמש ומהני לכו""ע, וכמ""ש למעלה דאפשר דקריאת חבירו עדיף מקריאת שמש}] (שעה""צ ס""ק כ""ו), ויש מדקדקין אפי' מזמן מנחה גדולה כדי לחוש לשיטת המחבר דשמא יתעלף ואז לא מהני השמש (שעה""צ ס""ק כ""ז) (מ""ב ס""ק כ""ט) 2) כן (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב שם) {ויש לעיין למה מהני קריאת שמש בתספורת הרי מחמת בושה לא ירצה לצאת}"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימודי זכות להקיל לאכול אפי' אחר מנחה קטנה?	"1) כתב הערוה""ש (סעי' ט""ו, וכן מובא בערוה""ש לקמן סי' ר""ס סעי' ה') דיש ללמד זכות ע""פ הירושלמי דהביא ברייתא מר' חייא דמותר לעשות דברים אלו עד סמוך לחשיכה, והגמ' מבאר החילוק דמתני' מיירי בעמי הארץ ולפיכך צריכים להפסיק מזמן המנחה והברייתא מיירי בחברים, ויש חילוק מרבנן דקיסרין דמתני' קאי כר' יהודה דס""ל דזמן המנחה עד פלג והברייתא קאי כרבנן, וא""כ קיי""ל כרבנן ולפיכך יש לנו היתר עד סמוך לערב, ואפי' לתירוץ ראשון י""ל דאנן אינם עמי הארץ [ובדין צ""ל דמיירי בבעלי דינים או בערכאות שבסוריא]<br>2) עוד כתב הערוה""ש (סעי' ט""ז) דיש להקל ע""י מנין קבוע כדאשכחן בסי' פ""ט בלימוד ת""ת קודם שחרית, וכן מקיל האג""מ (או""ח ח""ד סי' צ""ט) ומנח""ש (ח""ב סי' ד' אות ל""ה)<br>3) רבים מדכרי אהדדי (א""א מבוטשאטש, מ""ב ריש סימן תרס""ט) {ונראה דהיינו דוקא בסעודה קטנה אבל בסעדה גדולה שהוא חשש שכרות בודאי לא מהני, וכדמבואר מכל הפוסקים דסעודה גדולה שיש בו הרבה מסובין אסור}<br>4) אם מינה שומר (מ""ב לקמן סי' רל""ה ס""ק י""ז)<br>5) אם אוכל במקום שבעה""ב יגרמו לו לפסוק [כגון caterer] (קצות השלחן סי' כ""ו בדה""ש ס""ק ט""ו)"	סימן רלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל סעודה קטנה?	"1) פת כשיעור כביצה [ומשמע מערוה""ש (סעי' י""ח) דהיינו דוקא בלא הכנה אבל סעודה בהכנה אסור אפי' פחות מזה]<br>2) תבשיל כשהוא קובע עליו (מ""ב ס""ק ל""ד)<br>3) משקה המשכר [דהיינו יין ויין שרף, ולא שכר (ערוה""ש סעי' י""ח)] כביצה [אע""פ שלגבי סוכה נחשב עראי כאן חיישינן שמא ימשך] (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן רלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שאין להם שיעור?	"מותר לאכול הרבה פירות, וכן מותר לשתות הרבה משקין שאינם משכרים (שו""ע, מ""ב ס""ק ל""ה), וכן גלוסקאות שברכתן מזונות (ערוה""ש סעי' י""ח) {אבל פשוט דלא כשיעור המוציא}, אבל המסגרת השלחן (סי' ס""ט ס""ק ב') מחמיר על גלוסקאות כמו שמצינו בהל' סוכה."	סימן רלב סעיף ג		
